אבא של העצים / שושנה הימן

הגשם ירד ללא-הפוגה, והרוח נשבה בעוצמה עד שעצים נעקרו משורשיהם והועפו למרקחים. בעלי צפה מהחלון, כשהוא מרכז את תשומת-לבו בשורת עצי הפרי הצעירים שנטענו בקיץ. כשהרוח הצליפה בעץ המנגו והסיטה את ענפיו לצדדים, לבש בעלי את מעילו, מצא חבל עבה, ויצא לתוך הגשם לקשור את העצים אל הגדר הסמוכה.

כשהוא שב ונכנס הביתה, רטוב וקפוא מקור, אמרתי לו חצי בצחוק שהוא "אבא טוב של העצים". רעיון ה"אבא של עצים" צץ במוחי כשחשבתי איך הוא הגן על אותם עצי פרי צעירים ורכים. הוא נטע אותם באהבה כה רבה בקיץ והוא הפנים את התודעה שעליו להשגיח עליהם כדי לוודא שהם יקבלו את הסיכוי הטוב ביותר האפשרי לגדול ולהפוך לעצים גדולים וחזקים שיניבו פירות מתוקים באחד הימים בעתיד. הוא לא צריך לדחוף ולמשוך ללא הרף את ענפי העצים כדי לגרום להם לגדול; הוא לא צריך להשמיע להם פקודות איך לגדול. הוא מאמין שיום יבוא והפירות יגיעו ושעליו פשוט לוודא שהעצים מקבלים את התנאים הנכונים לצמיחה והגנה מפני כל דבר שעלול לפגוע בהם.

כהורים, זה מה שאנו מספקים לילדינו. אנו מאמינים בפוטנציאל שלהם לגדול. עמוק בתוכם טמונים הזרעים שיהפכו אותם למבוגרים בוגרים. הם יְפתחו את הגמישות הדרושה כדי לעמוד בפני קשיחותו של העולם. יש בהם היכולת להיות מתחשבים ואיכפתיים כלפי אחרים בעת שהם חשים בטוחים בערכים שלהם. שאיפותיהם ויעדיהם בחיים יתעצבו במשך הזמן, יחד עם אומץ-הלב והתושייה הדרושים להגשמת יעדים אלה. ביכולתם להיעשות אחראים ועצמאיים כדי שיוכלו ליצור לעצמם חיים משמעותיים ומספקים. מרגע שאנו מאמינים שזאת האמת, כל מה שנותר לנו הוא להגן על התפתחות זו ולטפחה. בדיוק כפי ש"אבא של העצים" שומר בתודעתו את הצורך להשגיח על העצים כדי שיהיו בטוחים ומוגנים, גם אנו צריכים להגן על ילדינו מפני פגיעוּת רבה מדי עד שהם יהיו מסוגלים להתייצב זקופים בעולם בכוחות עצמם. אנו לא צריכים לדחוף ולמשוך את הצמיחה של ילדינו. כל ילד יתפתח לפי הקצב שלו, ואט-אט אנו נראה את פירות הצמיחה – תכונות האופי האנושיות היפות שאנו כה רוצים לראות בהם.

הדבר שצריך לסוכך ולהגן עליו אצל ילדינו הוא לבם. ילדים הם הרגישים והפגיעים ביותר מכל היצורים. על-מנת לא רק לשרוד בעולם אלא גם לפרוח וללבלב, ילדים זקוקים ללבבות רכים. הם זקוקים לכך שהאמוציות שלהם יניעו אותם לעבר איכפתיות, התחשבות וזהירות. ללא רגשות אלה, הילדים מאבדים את התחושות וההבנות הדרושות להתפתחותם כבני אדם. הם אינם מצליחים להפוך לסתגלניים ומסוגלים להתגבר על מצוקות. הם מאבדים את תחושת העצמיות והמטרה שלהם בחיים, וכן את יכולתם לחוש סיפוק של הגשמה בחיים. החיים נראים בעיניהם בשחור-לבן מפני שהם אינם יכולים לראות את הצריר (הדיסוננס) שבחיים ואת הממדים הרבים שצובעים ומאפיינים את האירועים בחיינו. על ההורים להחזיק בלבבות הילדים במשמורת כדי שאמוציות נחוצות אלו יוכלו לעזור לגדל את הילדים עד שהם מגיעים לבגרות בשלה. עלינו להימצא על גל אחד עם ילדינו, ערים לאופן שהעולם משפיע עליהם, בדיוק כפי ש”אבא של העצים" צפה מהחלון כדי לראות כיצד משפיעים הגשם והרוח על העצים הצעירים. מובן שמה שמשפיע על ילדינו אינם תמיד הדברים שאנו רואים בעינינו כגון הגשם, ולפיכך עלינו להיות מאוד אינטואיטיביים. והנה הסוד: עלינו לשמור על הרכּות של לבנו-שלנו; עלינו להיות מונעים על-ידי רגשות האיכפתיות, התחשבות והזהירות שלנו-עצמנו על-מנת שנוכל לדעת בלבנו מה הדברים שילדינו זקוקים לקבל מאיתנו. זה האתגר שלנו. זה מה שגורם לנו להמשיך לצמוח ולהתפתח, יחד עם ילדינו.

מבצע שבוע הספר בלייף סנטא - 40% הנחה על כל הספרים שבהוצאתנו, עד סוף חודש יוני!