האיזון בין העבודה למשפחה/ יונס הימלסטרנד

הדגם השבדי הנודע של איזון בין עבודה למשפחה גרם כמה תוצאות שליליות חמורות לילדים, להורים, למשפחות ולוויכוח הציבורי. דומה שבעיית  מפתח היא שהדגם מתנהל על-פי אידיולוגיות פוליטיות, ולאו-דווקא על-פי צורכיהם האישיים של הילדים ורצונם והכרתם של ההורים.

הדבר אינו מתייחס רק למספרים ולנתונים של שבדיה. אני שבדי. חייתי בשבדיה כמעט כל חיי. עבדתי 30 שנה בעולם העסקים השבדי כיועץ. ראיתי עסקים, בתי-ספר, מעונות-יום ומשרדי הנהלה מבפנים. אני עוקב אחר הדיון, אני פוגש אנשים ואני לומד את המחקרים.

אז מדוע לדבר על ארץ קטנה בקצה הצפון שאוכלוסייתה בקושי 10 מיליון? זאת, כמובן, משום ששבדיה נחשבת דגם באיזון בין משפחה לעבודה.

שבדיה היא אומה עשירה עם ביטחון סוציאלי כולל-הכל, הוצאות גבוהות לחינוך, סגנונות-חיים בריאים, עוני ילדים נמוך, ואחת ממערכות הטיפול הרפואי הטובות בעולם. הנתונים החומריים הם יוצאים-מהכלל בקנה-מידה עולמי כך שהתוצאות אמורות להיות מצוינות. אבל מבחינות מסוימות הן אינן כאלה.

ככלל, מעטים הילדים בשבדיה שסובלים מעוני חומרי, אבל רבים הרבה יותר סובלים מעוני רגשי, תוצאה שאפשר לייחס אותה לפרידה רבה מדי בין הילדים להוריהם בגיל מוקדם מדי.

אם לומר זאת גלויות, להורים שבדיים פשוט אין די זמן לילדיהם כיוון שהם עסוקים מדי בעבודתם, דבר ששומר על רמה נמוכה של עוני ילדים חומרי.

המרכיבים שהעניקו לשבדיה את הסטטוס של דגם מוביל באיזון בין עבודה למשפוה הם אלה:

  • סיבסוד גבוה לטיפול-יום (מעונות-יום) במחיר נמוך להורים, מעונות שהיו בתחילה בעלי איכות גבוהה (אולם איכותם ירדה בשנות ה-90 המוקדמות).
  • מעונות-היום ממומנים על-ידי אחד משיעורי המס הגבוהים בעולם.
  • אין תמיכה (מענק) לטיפול בבית, לטיפול על-ידי סבתא או לטיפול על-ידי שכנה.
  • שיעור גבוה של תעסוקת נשים.
  • דגש חזק על שוויון בין המינים.

הדיעה המקובלת היתה שדגם משפחתי זה משיג את הנקודות הבאות:

  • שוויון רב יותר בין המינים
  • התפתחות חברתית משופרת של הילד
  • התפתחות לימודית משופרת של הילד
  • השוואת הבדלים הנובעים ממעמד חברתי
  • שחרור האימהות מאינסטינקטים אימהיים – אשר בשבדיה נטען לא אחת שהם מבנה חברתי
  • סיפוק רב יותר למבוגרים על-ידי יותר עבודה ששכר בצידה, ופחות עבודה משפחתית.

אף אחד מיעדים אלה לא הושג, כולם פחות או יותר נכשלו. ועדיין החזון בשני המחנות הפוליטיים בשבדיה הוא "מדיניות העבודה" – כל מבוגר בעבודה ששכר בצידה, כל ילד במעון-יום מגיל שנה.

הנשים השבדיות לא רצו בדגם זה בשנת 1975. אבל הדיעה המקובולת היתה שהוא יתקבל. והנה היום, כעבור 35 שנה, רוב השבדים עדיין אינם מעוניינים בו, לרבות האימהות הצעירות. האימהות ה'ביתיות' המעטות שנשארו היום בשבדיה רוצות הן לעבוד והן לגדל ילדים. אבל הן אינן רוצות לעשות זאת באותו זמן – פארדיגמה חדשה לחלוטין של איזון עבודה-משפחה שנובעת מבחירה עצמית.

וכך נראה היום הדגם השבדי:

  • אין תינוקות במעונות-יום – במקום זאת האם מקבלת חופשה בשנה הראשונה. זה נהדר, אבל אז בא השינוי הדרמטי.
  • 92% מהילדים בני 18 חודשים עד 5 שנים מטופלים במעונות-יום
  • ההורים משלמים תעריף נמוך מאוד במעונות-היום, ההוצאה הטיפוסית היא בין 100 ל-250 דולר בחודש
  • הסיבסוד למעונות-היום הוא יותר מ-20,000 דולר בשנה לילד
  • אין קצבה או מענק ממשלתי למי שמטפל בילדיו בבית, ואין הטבות מס
  • הדגם של שני בני זוג עובדים זוכה בעידוד, תרבותית וכלכלית כאחד, על-ידי מערכת המיסוי ועל-ידי כל מוסד ממשלתי. משכנעים את ההורים, במהלך בדיקות רפואיות של הילדים, דרך אתרים של מוסדות ממשלתיים ודרך התקשורת, שילדים בני יותר משנה זקוקים למעונות-יום למען התפתחותם, ואילו ההורים זקוקים לעבודה למען רווחתם. אין, כמובן, כל קונצנזוס מדעי סביב אף אחת מטענות אלו. מדובר יותר באידיולוגיה פוליטית
  • הטיפול בילדים בבית מדוכא ונדחק אל השוליים מבחינה חברתית. סוגייה אחרת היא החינוך בבית שהוא למעשה בלתי-חוקי, ובכל זאת זה מדגים את עמדתה של הממשלה השבדית כלפי המשפחה.

עם יותר מ-30 שנות ניסיון עם הדגם הזה אנו מכירים עכשיו כמה מתוצאותיו. אם ראית את שבדיה כדגם, עובדות אלו עלולות להדאיגך:

  • בריאות פסיכולוגית מתדרדרת של הנוער – הפרעות פסיכוסמומטיות ובעיות פסיכולוגיות מתונות צומחות בשבדיה בשיעור מהיר יותר מאשר בכל אחת מ-11 מדינות אירופיות בנות-השוואה. מאז 1980 הן שולשו בקרב נערות ונשים צעירות וכיום נוגעות לאחת מכל שלוש צעירות. כל הנתונים על-פי מחקר של ממשלת שבדיה.
  • הישגים בבתי-הספר – מהפסגה אל הממוצע ב-35 שנים – לפני 30 שנה קיבלה שבדיה תוצאות בית-ספריות בין הטובות ביותר בעולם. כיום שבדיה היא בסך-הכל ממוצעת, ולמעשה מתחת לממוצע במתמטיקה לפי דוח PISA
  • בעיות משמעת חמורות בבתי-הספר השבדיים – על-פי דוח TIMMS לשבדיה בעיות משמעת מהחמורות בבתי-הספר באירופה, לרבות היעדרויות, איחורים, הפרעות בכיתות ושימוש בלשון גסה.
  • שיעורים גבוהים של חופשת מחלה, במיוחד בקרב נשים – במחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב-העת הרפואי השבדי Läkartidningen נשא את הכותרת "מי יכול לעבוד עד גיל 65? – לא הנשים, יותר ממחציתן עוזבות את העבודה בגיל מוקדם יותר." סוגיות פסיכו-סוציאליות צוטטו כמניע העיקרי. זה הדור הראשון של נשים שבדיות המנסות את הדגם השבדי של איזון עבודה-משפחה. ניתן לשאול מה הושג על-ידי כפיית מאזן עבודה-משפחה של מעון-יום לילד ועבודה בעת ובעונה אחת, אם בלאו-הכי מאבדים עשר שנות עבודה בשל פרישה מוקדמת?
  • סגל מעונות-היום בראש הסטטיסטיקה בחופשות מחלה – שלושה מומחים שבדיים אמרו שזה נגרם על-ידי תסמונת "היעדר-המשמעות" באיכות המתדרדרת של הטיפול במעונות-היום השבדיים. צוותי המעונות אומנו לעבודה שהם אינם יכולים לבצע בשל הגודלן של קבוצות הילדים והיחס המספרי בין ילדים למבוגרים המטפלים בהם.
  • יכולות הורות מתדרדרות – מחקר שנערך בחסות האיגוד האירופי מראה שאפילו הורים שבדיים בריאים, אינטליגנטים והגיוניים מתקשים היום להיות הורים. החוקרת אומרת שהם נעדרים ידע בדבר צורכיהם של הילדים ואינם מסוגלים לקבוע גבולות. היא ממשיכה:

דומה שההצע הפומבי של טיפול יומי מלא בילד גורם להורים רבים לאבד את אחיזתם באחריות שלהם. הם מאמינים/רוצים שילדיהם מטופחים ומקודמים על-ידי הגן/בית-הספר ומאמינים שהמומחים בתחום זה מצויים שם.

החוקרת אף אומרת שהגן/בית-הספר אינם יכולים לגשר על הפערים הנגרמים על-ידי היעדר הזמן והאמון בהורות מצד ההורים. דיסציפלינות מדעיות אחדות מצביעות על ההשפעה הסיבתית של הדגם השבדי ועל התוצאות. דיסציפלינות אלו כוללות פסיכולוגיה התתחותית, תיאוריית ההיקשרות, מדע התפתחותי ונוירוביולוגיה.

  • סגרגציה מינית גבוהה בשוק העבודה – לשבדיה אחד משוקי העבודה המובדלים מינית ביותר בעולם – ולא רק בעולם המערבי. הדגם השבדי לא יצר שוויון מינים כללי, ואומות רבות אחרות מטיבות לעשות עם דגמים אחרים.
  • איכות מתדרדרת בטיפול-יום – הפוליטיקה אינה יכולה לעשות זאת – איכות הטיפול היומי בשבדיה בשנות ה-80 היתה גבוהה במונחים של גודל קבוצות הילדים והיחס ילד-מבוגר, אבל מאז המשברים הכלכליים בתחילת שנות ה-90 האיכות התדרדרה ברציפות, והתהליך נמשך אפילו היום למרות שהכלכלה השבדית חזקה מאוד. שלושה מומחים שבדים מגיעים למסקנה שהטיפול היומי השבדי אינו עוד בעל איכות גבוהה, ושהאיכות הנוכחית הנמוכה יותר עלולה לפגוע התפתחותית בילדים רגישים. הסובסידיה בגובה 20,000 דולר בשנה לילד אין בה די היום כדי לספק טיפול איכותי. אפשר לשאול: אם מדינה עשירה בעלת שיעור המיסוי השני הגבוה בעולם אינה יכולה לספק טיפול-יום מסובסד מקיף באיכות גבוהה, כי אז מי יכול?
  • דיון דמוקרטי בסוגייה הוא בעייתי – התקשורת ועובדי המדינה כאחת נמנעים מדיון בסוגייה בתקשורת בשל חשש לעורר אשמה. תרבותית, טיפול-היום כה מושרש היום שהדוח הרשמי של CSW (הוועדה למעמד האישה) שפורסם השנה מתח ביקורת על כמה מדינות באפריקה ועל הוותיקן על כך שעשו שימוש בטרמינולוגיה "שאינה מתאימה לעמדות השבדיות". המונחים שדובר בהם היו "ממדים אתניים", "ערכים אתניים", "אימהות" ו"זכות המשפחות לבחור את החינוך לילדיהן". השקפה זו אינה שגיאה, היא מותאמת לגמרי להצהרות אחרות של ממשלת שבדיה.

שורש הבעיה השבדית הוא שממשלתנו עושה שימוש במאזן עבודה-משפחה כדי לאלץ את המשפחות השבדיות לציית לאידיולוגיה אשר שוללת את הכוח מהמשפחה, ושהורים שבדיים רבים אינם רוצים בה. הלקח הוא שלא נכון שהממשלה  תשתמש בלחץ כלכלי או תרבותי כדי לכפות על ההורים ציות לאידיולוגיה משפחתית מסוימת. הֶיו ספקנים לגבי פתרונות עליון-תחתון. ילדים הם שונים ומשפחות הן שונות. על ההורים מוטלת הבחירה באשר לטיפול-יום ואיזון עבודה-משפחה. זאת שאלה קיומית. הורים ימצאו כל מיני פתרונות: טיפול-יום, מטפלת בבית, סבתא מטפלת, שכנה מטפלת ועוד. על המדינה לתמוך בכל הפתרונות באופן נויטרלי והוגן, ולא לגלות לעולם משוא-פנים לטיפול ההורי. אני משוכנע שקל למדי לפתוח בתהליך חיובי בשבדיה. שבדיה זקוקה למענקים כלליים נדיבים לטיפול-בבית, ולגישה ממשלתית נויטרלית המעבירה את המסר להורים: "אתם ההורים, אתם מכירים את ילדיכם טוב יותר, אנו רוצים שאתם תקבלו את ההחלטה שאתם מרגישים שהיא הטובה ביותר לילדיכם ולמשפחתכם. אנו נתמוך בכל אשר תבחרו.

References

”Att följa sitt hjärta – i jantelagens Sverige”, by Jonas Himmelstrand. ISBN 978-91-975836-1-9.

(Swedish book: ”Following your heart – in the social utopia of Sweden”.)

English link: www.thehappycompany.eu/follow_heart.html

Newsletter “Strategier to Learn & Grow”, biweekly published by Jonas Himmelstrand.

Swedish: www.strategier.se

English: www.stratletter.com

Official statistics of Sweden – National level, by The Swedish National Agency for Education

(Swedish Government Education Agency statistics on day care in English for year 2008.)

www.skolverket.se/sb/d/3551

“Är svensken människa?”, by Henrik Berggren och Lars Trägårdh

Norstedts 2006. ISBN 91-1-302191-5

Read more in Swedish: www.strategier.se/hda.lasso?id=313875983891166

”Förskola för de allra minsta – på gott och ont”, by Magnus Kihlbom, Birgitta Lidholt and

Gunilla Niss. Carlssons förlag 2009. ISBN 978-91-7331-267-7.

(Three leading Swedish day care experts write about the severely decreasing quality in Swedish

day care.)

Swedish link: www.adlibris.com/se/product.aspx?isbn=9173312673

“Familjen i framtiden – en socialistisk familjepolitik”,

av Sveriges Socialdemokratiska Kvinnoförbund. 1978

(Swedish socialdemocratic programme on the future of family from 1978.)

www.barnensratt.se/heavy-docs/familjframtid.pdf

”Ungdomar, stress och psykisk ohälsa”, SOU 2006:77.

(Swedish Government publication: ”Youth, stress and psykological ill health”.)

Swedish link: www.regeringen.se/sb/d/6293/a/67472

”Vem orkar ända till 65? Inte kvinnorna – mer än hälften avslutar arbetslivet i förtid”, by Kristina

Orth-Gomér et al. Läkartidningen nr 34, 2005, volym 102.

(Swedish medical journal, presentation of research on middle-aged womens sick leave and

early retirement.)

Swedish Link: http://cat.inist.fr/?aModele=afficheN&cpsidt=17054366

”TIMSS 2007: Försämrade skolresultat i matematik för svenska elever”, Skolverket, pressmeddelande

december 2008.

(Swedish Government Education Agency on plummeting results in maths and science in

Swedish schools.)

Swedish link: www.skolverket.se/sb/d/2006/a/14303

© 2011 Jonas Himmelstrand, www.haro.se Page 11 (11)

”Att våga sätta gränser”, by Britta Johansson, Svenska Dagbladet 070126.

(Swedish researcher on Swedish middle-class parents difficulties in their parenting role.)

Swedish link: www.svd.se/opinion/brannpunkt/artikel_195247.svd

”Why Love Matters – How affection shapes a baby’s brain”, by Sue Gerhardt.

Brunner-Routledge 2004. ISBN 1-58391-817-5.

English link: www.amazon.co.uk/gp/product/1583918175

Read more: www.stratletter.com/brev.lasso?id=324557917262356

”Are There Long-Term Effects of Early Child Care?” by NICHD Early Child Care Research

Network. Child Development vol. 78 Issue 2 Page 681-701, Mars/April-07.

English link: www3.interscience.wiley.com/journal/117957245/abstract?CRETRY=1&SRETR

Y=0

”Stress in Daycare”, by Sir Richard Bowlby. Social Baby.com.

English link: http://socialbaby.blogspot.com/2007/04/richard-bowlby-stress-in-daycare.html

”Hold on to your kids – why parents need to matter more than peers”,

by Dr. Gordon Neufeld. ISBN 0-375-50821-X.

English link: www.gordonneufeld.com/book.php

Read more: www.stratletter.com/mna.lasso?id=371631139072144

”Love and Survival – How good relationships can bring you health and well-being”, by Dr.

Dean Ornish. Vermilion 2001. ISBN 0-09-185704-X.

English link: www.amazon.co.uk/gp/product/009185704X

”Status Syndrome – How your social standing directly affects your health”,

by Michael Marmot. Bloomsbury Publishing 2005. ISBN 0747574081.

English link: www.amazon.co.uk/gp/product/0747574081

Read more: www.stratletter.com/mna.lasso?id=272422439552148

”Full day care – national standards för under 8s day care and childminding.” (England)

English link: www3.imperial.ac.uk/pls/portallive/docs/1/46973696.PDF

”National Health and Safety Performance Standards: Guidelines for Out-of-Home Child Care

Programs.” (USA)

English link: http://aspe.hhs.gov/hsp/ccquality-ind02/#Staff1

“Föräldrar vill sköta hemma”, article in Svenska Dagbladet April 28, 2006, presenting a Sifo

poll on parents wish to be at home longer with their own children.

www.svd.se/opinion/brannpunkt/foraldrar-vill-skota-hemma_314172.svd

“Sverigemamman”, by Familjeliv.se

(Swedish study on 9000 mothers and their attitudes from 2010)

www.familjeliv.se/files/sverigemamman.pdf