העונות התחלפו להן שוב, החורף הגיע לסיומו והקיץ מחכה מעבר לפינה. מזג האוויר הפכפך, לא יציב, כמו ילד שמתנגד לשינוי, נאחז בשאריות החורף ומהסס להמשיך הלאה. מעולם לא נתתי את דעתי לאביב, חוץ מהבלאגן בארונות הבגדים וההתלבטות ״מה להלביש לילדים בבוקר״.
לאחרונה עזבנו את מגורינו בעיר ולראשונה יש לנו גינה משלנו. בגינתנו שתלנו בקיץ האחרון עצים וצמחים ויחד עם ילדינו התבוננו בהם צומחים ומשתנים עם חילופי העונות. החורף הגיע ודאגנו כיצד העצים והצמחים הרכים שלנו, שכל כך השקענו בהם, יעברו את החורף בשלום. בכל זאת הם עמדו בגבורה ברוחות העזות ובקור, חוץ מעץ אחד ויחיד. עץ הרימונים שלנו לא עמד בזה כשאר העצים. הוא איבד את כל עליו, נהיה כפוף וחששנו שהחורף שהיה קר במיוחד הביס את העץ הצעיר. לצערנו, לא יכלנו לשלוט במזג האוויר, אז עקבנו אחריו וחיכינו…
לפני מספר שבועות עברתי כמדי יום ליד חלון הסלון והסתכלתי החוצה לעבר עץ הרימונים ונפעמתי לראות שבין לילה הוא התעורר לחיים. הענפים העירומים הצמיחו ניצנים לכל אורכם והמראה היה מרהיב. העץ שלנו קם לתחיה וכשהימים הפכו לשבועות הוא צמח בקצב מסחרר. ענפים חדשים צמחו, הניצנים הפכו לעלים גדולים, ירוקים ואדומים, פרחים לבלבלו והעץ הקר והעייף הפך לעץ היפה ביותר בגינה. ברור לנו שזה רק עניין של זמן עד שהעץ ייתן פרי.
כשהתבוננו בפליאה בעץ, שהתעורר לחיים ברגע, לא יכלנו שלא לתת את הדעת לילדינו, שצומחים גם הם ועוברים מעברים בין עונות בחייהם-הם. כל אחד מחמשת ילדינו עבר תקופות של ׳חורף׳ בחייו, בהן תהינו איך הם יתמודדו. תקופות בהם אנחנו התמודדנו עם התנהגות מפריעה, אובדן מוטיבציה, היעדר שיתוף פעולה. זמנים שתהינו מה יילד יום וכיצד אנחנו נסתגל ונתמודד עם חילופי העונות בחיינו. עם כל הרצון שלנו לשלוט בכל תחום בחיינו ובחייהם, יש הרבה מחוץ לשליטתנו. אנו לא יכולים לכפות צמיחה ולא יכולים לפקוד עליהם להתבגר. כל שאנו יכולים לעשות הוא לאהוב אותם ולתמוך בהם ככל יכלתנו, לספק חום וביטחון, מקום לנוח ולבסוף – להמתין. ואז, לעתים בין לילה, צמיחה מגיחה. ה״לא״ המתמיד הופך ל״טוב, אמא״. ההתנגדות לשיעורי בית הופכת לרעיונות חדשים והתלהבות מלמידה של משהו חדש. דאגה לאחרים ורצון לעזור תופסים את מקומם של אגוצנטריות והתעלמות. והרשימה עוד ארוכה. איכפתיות, מוטיבציה, שיתוף פעולה, התלהבות, גמישות, תקווה, כל אלה הם פירות המופיעות כחלק מתהליך של צמיחה. ילדינו צומחים גם כן על פי עונות ולעתים קרובות הצמיחה מגיחה לאחר חודשים ארוכים של ׳תרדמת חורף׳.
אנו דואגים מכיוון שאיכפת לנו מהם ואנו חשים אחריות לסייע לילדינו לצמוח כמיטב יכלתנו, אך אנו יכולים גם לסמוך על הטבע ועל תהליכי הצמיחה הטבעיים. בחורפים הגשומים ביותר אנו יכולים להזכיר לעצמנו שהעונות מתחלפות ולאחר כל חורף מגיע האביב. וכשהאביב מופיע לבסוף אנו נזכרים שוב פעם עד כמה הצמיחה היא פלא ממש.
The seasons have changed, yet again, winter has passed and summer is around the corner. The weather is unstable, as if resisting change, hesitant to move on to summer. Spring is referred to in the dictionary as to “issue forth suddenly, as water…” and “to come into being by growth, as from a seed…”. I never fully gave thought to the concept of Spring, until recently. Not long ago we moved away from the hustle and bustle of city life and for the first time have a garden of our own. In our garden we planted trees and plants and together with our children watched them grow as the seasons changed. Winter arrived and we found ourselves worried about the different plants, but watched them hold strong to the winds and survive the frost, except for one particular tree. Our Pomegranate tree didn’t do as well as the others. The tree lost it’s leaves, bent over and looked as if it wouldn’t survive the especially cold weather this year. Unfortunately, there wasn’t much we could do to control the weather, so we waited…
A couple weeks ago I walked by our living room window and looked, once again, at our tree and stared in awe as I realized it had sprung to life overnight. The bare branches had turned green from top to bottom. It was stunning. It had “issued forth suddenly” and as the days turned into weeks our tree had “come into being by growth”. New branches grew, the sprouts turned into big green and red leaves and flowers had come forth. The bare, cold and tired tree turned into the beauty of our garden and we know that it won’t be long until it will bear fruit.
As my husband and I watched the tree come to life overnight, our gaze turned from our tree to our children. Each one of our five children have been through different phases of ‘winter’ in their lives. Periods of time when we wondered how they would manage. Periods of time when we weren’t sure WE would survive the changing of the seasons in their lives. As much as we want to control the different aspects of their lives and ours, there is much we have no control over. All we can do is love them and support them the best we can, provide warmth and safety, a place to rest and wait. And then growth happens, sometimes as if overnight. The ever persistent “NO” turns into “OK Mommy, if you say so”. The resistance to homework turns into new ideas and excitement over learning something new. Worrying about others and wanting to help out takes the place of indifference and egocentrism. And so the list goes on. Caring, motivation, cooperation, excitement, resilience, hope. All are fruit that come forth as a process of growth. Our children “come into being by growth” and many times this growth springs forward after being dormant for long winter-like months.
It is normal to worry, we do so because we care. But we can have faith in nature and in the natural processes of growth. Even in the darkest of winters, we can remind ourselves that seasons change and after every winter comes spring. When spring finally arrives we’re reminded yet again how miraculous growth really is.
