תכנון חתונה הוא סיפור של הסתגלות. מדובר בסיום תקופה לפני תקופה חדשה. בעצם, ישנן סיומות רבות בתקופה מיוחדת זו בחייה של משפחה. ביתכם כבר לא יהיה המקום ילדתכם תחזור אליו דרך קבע בסוף יום, אלא היא תתחיל בבניית חייה שלה עם בעלה בביתם. ייתכן ומדובר בתקופת סיום לימודים, שירות לאומי או שירות צבאי או שינוי מקום עבודה. מדובר בסיום סדר יום קבוע, הרגלים, מנהגים שמוכרים לכם וכולם יאמצו חדשים. החיים משתנים עבור שתיכן. מדובר בסיום מערכת היחסים עמה כ״ילדתך הקטנה״ והתחלה של מערכת יחסים עם בתך הנשואה.
לעתים מדובר בסיומים הקטנים שיהיו הבולטים ביותר. חדר השינה שלה יהפוך לחדר אחר, ייתכן וזה יגרור שינויים בכל החדרים בבית. ייתכן וכבר לא תקנו באופן קבוע את מאכליה האהובים או תבשלו דרך קבע את המאכלים האהובים עליה. דברים רבים יגיעו לסיומם לפני שהתחלות חדשות יכולות להתרחש. זהו סיפור של הסתגלות. ראשך יתמלא ברעיונות חדשים. אנו סוכני שינוי. כשהחיים נמצאים מחוץ לשליטתנו, אנו מונעים להשפיע על המציאות ולשנות בדרכים האפשריות.
אנו מייחלים ומתפללים לסיומות והתחלות שכאלו! בת (או בן) מתחתנת! פרידה! ההיתקלות בפרידה מעוררת את אחד מרגשותינו הפרימיטיביים ביותר – תסכול. אנו מתבוננים בצורה ישירה במעבר הזמן ואיננו יכולים לעצור אותו. ילד הופך למבוגר ומעז קדימה, מתוך הבסיס הבטוח של ביתכם, לעולם שבחוץ. אתם שותפים להחלטה הרת גורל זו. אתם כמעט ולא מבחינים בתסכול בזמן שאתם מצפים לפרידה המעורבת בתכנון אירוע זה לפרטי פרטים. למרות זאת, תסכול חותר לפורקן. הוא זולג החוצה בזמן שהכי לא ציפיתם: בתכנון ההזמנה, בעיצוב השמלה, בבחירות לתפריט. החלטות אלו תופחות למימדים לא פרופורציונליים של חשיבות והופכות לזירות קרב. עם או ללא מודעות, תסכול נוכח על מפתנכם ומחכה למצוא שחרור. מערכת הלימבית במוח אינה יכולה לשאת אותו יותר והיא מחפשת תירוץ נוח עליו יהיה ניתן לפרוק אותו.
בליבה של אנרגיה עוצמתית זו שוכנת הפרידה המצופה מילדתכם הקטנה והאהובה. הזמן עובר ושתיכן מתבגרות. בדיוק כפי שחורף מופיע לפני האביב, גם עת הילדות מגיע לסיומו לפני התחלה חדשה. מדובר בסיפור של הסתגלות – השתנות עמוקה. להמשיך הלאה, ליצור דבר מה חדש, לטפח צמיחה חדשה, עלינו קודם כל לחוש את ההשלכות של סיומת זו. אנו נכנעים ונאנחים, חשים עצבות, מזילים דמעה. תפקידנו כהורים השתנה שוב ואנו מפנים מרחב להרכב משפחתי חדש. אנו מתאבלים על סיומות על מנת לאפשר להתחלה חדשה להתפתח ולפרוח.
סיפור זה של הסתגלות מאפשרת לנו זמן להרהר בזיכרונות המלאים שעברו על המשפחה, להתבונן על הדברים אליהם תתגעגעו, להזיל דמעות של עצב על מה שמוכרח להגיע לסיומו. אנו מקבלים תזכורת שהשנים עוברות מהר. בזמן שאנו עסוקים בפרטים של התפריט והעיצובים במרכז השולחן, מומלץ לשים עין על כמיהתנו לטפח ולשמר מערכות יחסים שימשיכו להתעמק לאורך השנים, ולעשות כמיטב יכולתנו לספק את התמיכה הטובה ביותר שאנו מסוגלים להיות על מנת שילדינו יבנו בעצמם ׳בית נאמן בישראל׳.
